אין מוצרים בסל הקניות.
07.יול.2021
כולם מדברים על האושר הגדול עם הלידה. בכל זאת, חיכית לרגע הזה תשעה חודשים. קראת את כל הספרים והפוסטים, קנית את כל הציוד, הכנת בגדים לקטנטנים וחיתולי טטרה, תיק לחדר הלידה. הכל כבר מוכן. אבל אף אחד (כמעט) לא מדברת על דכאון לאחר לידה. רובנו עברנו את השלב של הבייבי בלוז – העייפות, ההורמונים, העצב התהומי ותחושת הבדידות העמוקה שפשוט אי אפשר להסביר אותה. זה שלב מוכר וידוע, אבל אצל חלקנו, הבייבי בלוז הוא לא פאזה חולפת – הוא הופך לדכאון של ממש, וגם את זה אי אפשר להסביר. אחרי הכל, יש לך את הבייבי שלך פה – אז למה התחושות האלה? מה לא בסדר? – שאלות שאת שואלת את עצמך ואין מענה, וגם הסביבה שמנסה לעזור אבל לא באמת מבינה. כמו שחברה שלי תיארה פעם – זה פשוט רגע שהשחור משתלט עליך ועל הנפש שלך, כמו התפשטות של טיפות דיו בתוך מים.
בשנים האחרונות יש מודעות הולכת וגוברת לדכאון שלאחר הלידה, אבל עדיין לא מספיק – לא מבחינת הנשים שחוות את המשבר, ולא מבחינת בני הזוג והמשפחה, שיודעים לזהות ולעזור. בגלל זה, כשראינו את התוכנית “יוצאים מהכלל” של רוני קובן, על ביקור במרפאת חווה של בית החולים שיבא – מרפאה שכל כולה הוא טיפול בנשים שחוות דכאון שלאחר לידה, נפעמנו. השיחה הפתוחה והכנה, הכאב – ויחד עם זאת הכרת התודה על כך שיש מקום כזה (ואמן שיהיו עוד מרפאות כאלה בכל הארץ), ריגש אותנו מאוד.
האמת,שזה ככ נגע בנו שמייד עלה בנו הצורך, לתרום את חלקנו בכל צורה שהיא והדבר הראשון שחשבנו עליו הוא,לתרום למחלקה ולנשים האדירות שבאות לשם לכמה שעות עם הבייבי שלהן כדי לקבל כוחות ולהירפא.
אבל, בטרם הספקנו להגיד ג’ק, קארמה טובה הביאה לסף דלתינו את אחת העובדות המסורות של המחלקה הזו לשלוח אלינו מייל בנוגע למשטחי הפעילות שלנו,ומשם השאר הוא היסטוריה והקשר עם ד”ר ורד בר, מנהלת מרפאת חווה ויחידת טיפול יום אם וילד במרכז הרפואי שיבא, נוצר בטבעיות והתגלגל לכתבה ולראיון החשוב הזה שלפניכן.
בראיון הזה תוכלו לקרוא על המאפיינים של דיכאון אחרי לידה, מה צריך להדליק אור אדום ומה ניתן לעשות כדי להקל. אם את מזהה את עצמך, או מישהי קרובה אליך- אל תהססי. זה הזמן לעשות משהו בקשר לזה.
ד”ר בר, מהם הסימנים הראשונים שצריכים לעורר חשד ושצריך לקחת ברצינות, שאינם בטווח נורמטיבי של “בייבי בלוז”?
שאלה מצוינת. ראשית, תסמיני הבייבי בלוז צפויים לעבור תוך 14 יום. אם הם אינם עוברים, זה מדאיג. פרט לכך, אישה שאינה מצליחה לשון בלילה כשהתינוק שלה ישן, או כשמישהו שהיא סומכת עליו משגיח עליו, זה מדאיג. אישה שאין לה תאבון, (הכוונה אינה שהיא לא מספיקה לאכול, אלא שלא בא לה), זה מדאיג.
בתעלת הלידה, נולדות גם דאגות, חששות ורגשות אשם (אי אפשר לעקוף אותן גם בלידה קיסרית), אך לצידן, מחשבות נעימות כמו: “איזה כייף לי, איזה תינוק/ת חמוד/ה, איך אשחק אתו/איתה, איך אטייל אתו/איתה…” וכו’. אם יש גם וגם, זה תקין. אם רק מחשבות לא טובות, זה מדאיג. לא כל מה שמדאיג יתגלה כדיכאון אחרי לידה, אבל שווה בדיקה.
אילו התנהגויות מצריכות תשומת לב מיוחדת והבנה שהמצב חמור או מחמיר?
אי שקט, קושי לשבת במקום וחוסר יכולת לישון כלל. לחלופין, פאסיביות, חוסר אנרגיה או רצון להיכנס למיטה ולא לצאת ממנה, ירידה חדה במשקל. חשוב לשים לב לאמירות של ייאוש, אמירות על כך שהיא חושבת שמוטב שמישהו אחר יטפל בתינוק, ואמירות אובדניות.
האם ישנם מאפיינים או חתך מסוים של נשים אשר נמצאות בסיכון יתר לדיכאון אחרי לידה?
כן! נשים מצויות בסיכון מוגבר אם הן סבלו מדיכאון בהריון או מדיכאון אחרי לידה קודמת, אם הן סבלו מדיכאון או חרדה בעבר, אם יש קרובי משפחה הסובלים מהפרעות נפשיות, אם הן עברו לידות מוקדמות או מורכבות ועוד.
מה הן המחשבות השכיחות שעוברות בראשה של אישה בדיכאון לאחר לידה?
המחשבות השכיחות ביותר הן מחשבות אשם כלפי התינוק, מחשבות של חוסר ערך על כך שהיא אמא לא טובה ושעדיף לתינוק אמא יותר טובה.
אילו דפוסי התנהגות מאפיינים את הדיכאון?
יש דפוסים רבים ושונים. זה מאד אינדיבידואלי. חלקן סובלות מחרדה מוגברת, יתקשו להיפרד מהתינוק, “לא ישחררו” ולא יאפשרו למישהו אחר לטפל תינוק. הן יעסקו בתינוק במרבית הזמן. לחלופין, יש נשים שישתדלו להימנע ממגע עם התינוק. הן יתרחקו, ישמחו שמישהו אחר מטפל והבכי של התינוק עשוי לעורר בהן חרדה עזה.
מהם הדברים השכיחים שנאמרים לנשים בדיכאון לאחר לידה שעלולים לעורר יותר רגשות אשם ועצב, שכדאי שאנחנו, הסובבים אותן , נדע להיזהר בלשוננו?
“קחי את עצמך בידיים”
“הכל טוב – למה את בוכה?”
“לכולן קשה…”
אם כרגע קורא אותנו בן/ בת זוג, מה הדבר הראשון עליו היית ממליצה לו/לה לעשות מיד כשעולה החשד לדיכאון? למי לפנות?
הייתי ממליצה להעלות את התחושות בפני האישה ולהתייעץ גם עם חברים ובני משפחה. ניתן לפנות לאחות טיפת החלב, לרופא המשפחה, לפסיכולוגית, לפסיכיאטרית או למרכז לבריאות הנפש של האישה (מרפאת חווה בשיבא, מרפאה לבריאות הנפש של האישה באיכילוב, מרפאה לבריאות הנפש של האישה במכבי – חולון ועוד).
מלבד טיפול תרופתי, מה הן ההמלצות שלך לטיפול במרחב הביתי/ משפחתי? מה אישה בדיכאון צריכה לעשות כדי לרומם את נפשה?
האישה והסביבה צריכים לדאוג לצרכיה הבסיסיים: שתוכל לישון לפחות 6 שעות ברצף, שתאכל טוב, שיהיה לה זמן להיכנס לשירותים, להתקלח, לאכול בנחת ולעשות דברים קטנים שעושים לה טוב (קפה עם חברה, הליכה בפארק וכל דבר אחר שנעים לה). מפתיע עד כמה הדברים הקטנים והיומיומיים האלו יכולים להיות יקרים ומשמעותיים עבור אישה אחרי לידה.
בנוסף, ישנן קבוצות תמיכה לנשים אחרי לידה וטיפול שיחתי עם פסיכולוגית, עובדת סוציאלית או כל מטפל/ת אחר/ת מועיל מאד – בעיקר עם אשת מקצוע הבקיאה בתחום. ישנן גם קבוצות טיפוליות לנשים במצוקה אחרי לידה.
איך צריכה להיראות סביבה תומכת עבור אישה בדיכאון אחר לידה? מה הם המקומות בהם צריך לתמוך ואיפה כדאי לתת להן להתמודד?
יש לאפשר שינה בלילה, לדאוג לאוכל חם ומזין במקרר, להיות אוזן קשבת ולעזור בטיפול בתינוק על מנת לאפשר לאישה את חופש לטפל בעצמה.
האם תינוקות לאימהות שחוו דיכאון בשנתם הראשונה, יושפעו מזה לטווח הארוך? האם ישנם מחקרים בנושא ואם כן, מה נוכל לעשות כדי לשפר ולתקן?
באופן עקרוני, השנה הראשונה לחיים מאד משמעותית והיחסים עם האמא גם כן, אבל אם יש יחסים מיטביים עם בני משפחה או קרובים אחרים, זה משפר מאד את הפרוגנוזה של התינוק. ככל שהאישה תקבל טיפול מוקדם יותר ואינטנסיבי, בפרט בהתייחסות לקשר עם התינוק (כפי שמתקיים ביחידת טיפול יום אינטנסיבית אם-תינוק) כך ניתן לצמצם את הנזקים. הדברים נחקרו ותועדו במחקרים רבים ברחבי העולם וגם הארץ.
איזה מסר תוכלי להעביר לבני/בנות זוג שנכנסים בעל כורחם למערבולת הזו, בדבר טיפול ותמיכה בעצמם? ובכלל כמה מילים מעודדות לגבי התקופה הזו בחייהם?
חשוב מאד לשמור על עצמכם ועל בריאותכם הנפשית על מנת שתוכלו להמשיך ולתמוך בבת הזוג הסובלת ובתינוק/ת המתפתח/ת! כדאי להיעזר בחברים ובני משפחה, לחלוק את הנטל הפיזי והרגשי בהתמודדות עם אישה במצוקה אחרי לידה, להיעזר באיש מקצוע, או בקבוצת תמיכה.
כמו במטוס, את מסכת החמצן מלבישים קודם על ההורה ואחר כך לתינוק…
