פרק 2 מ 3

מנטורית האמהות מגלה:

מה זו הורות פרקטית? ואיך ליצור לו סביבה מעולה להתפתחות, בקלות?

מה תינוק באמת צריך כדי להתפתח? ואיך הסביבה שלו צריכה להיראות?

שיחה פתוחה עם הודיה טיבר, מאמנת הורים וילדים לכלים התפתחותיים נכונים בעידן החדש

“תינוק נולד עם הצורך שיאהבו אותו, הצורך הזה לא נעלם לעולם” (פרנק א. קלרק)

האמונה הרווחת אומרת שכל מה שתינוקות צריכים לו כדי לגדול זה האהבה של ההורים שלהם, ועם כל היתר כבר מסתדרים, ובעוד שזו אמונה מקסימה, כיום אנחנו יודעים ה–מ-ו-ן על התפתחות תינוקות, ויכולים להצביע על כלים פרקטיים שיסייעו להם להתפתח באופן מיטבי.

הודיה טיבר, מי שעשרות אלפי אמהות מגדירות כמנטורית שהן עוקבות אחרי העצות שלה, קפצה לכוס תה חם וסיפרה לנו על הגישה שלה להורות – הורות פרקטית: “הורות פרקטית  היא שיטה של כלים מעשיים, ישימים ונגישים שמתאימים לכל הורה וילד בריא” היא אומרת.

הודיה מאמינה שכולנו רוצים לגדל ילד שמאמין בעצמו, שרואה את החיים כאתגר אך לא חושש מהם, כזה שעושה בחירות בחיים מתוך חוזקה ולא חולשה ובריחה.

איך משיגים את המטרה הזו? השיטה של הודיה מסבירה שכדי שזה יקרה, עלינו, ההורים, לבנות אצלו בסיס חזק ב 5 תשתיות:

1. תזונה נכונה
2. שינה טובה
3. בריאות
4. התפתחות סנסומוטורית איכותית
5. אווירה משפחתית טובה בבית

משטח – תשתית להתפתחות?

אחת מהתשתיות שהודיה מגדירה היא התפתחות סנסומוטורית איכותית. משטח הוא ללא ספק חלק בלתי נפרד מההתפתחות של התינוק, אך מבחר המשטחים האדיר  לעיתים עלול להיות מבלבל.

מה הדבר הראשון שלדעתך אימהות צריכות לחפש במשטחי פעילות?

“גם שתהיה בו את הקשיחות. כששירי שלי נולדה חיפשתי משטח כזה ומצאתי רק בחנויות הספורט משטח לא קשור לכלום שגם לא נראה טוב ואז גם לא מוציאים אותו הרבה. לדעתי חשוב שהוא יראה טוב, יהיה קשה במידה מסוימת, לא מידי ובטח שלא רך מידי ושיהיה פרקטי כי יש עוד מעגלי חיים בבית. יש את המשפחה ויש גם את הזוגיות שלנו. זה לא שברגע שנכנס תינוק הביתה הוא יהיה רק של התינוק. אני רוצה סביבה שאפשר לייצר בה אווירה לזוגיות ולארח אנשים- בשביל זה, הפתרון המושלם הוא משטח מתקפל אפשר לאחסן בקלות“.

הודיה, התעייפנו ממבחר ההדפסים , תגלי לנו – איך לבחור את המראה של המשטח?

“אני חושבת שהרבה לא מודעים לזה שיש חשיבות לצבעים ולהדפסים בהקשר של גירוי חזותי ואנחנו לא רוצים להעמיס על הילדים בהמון צבעוניות. כדי להעניק להם את המיטב, ניקח דווקא צבעים פסטליים עדינים, בלי הרבה איורים – משהו נקי יחסית זה חשוב.

פעם לפני שמונה שנים היו מייצרים רק משטחים עם המון הדפסים וקשקושים שזה גם לא משהו שרוצים בסלון וגם לא נכון לילד”.

אני מבינה שאת מאמינה שכדי לגדל ילד שמאמין בעצמו צריך לבנות עבורו תשתיות

“כן. כשאני מסתכלת עלינו – אנשים וילדים אני רוצה לומר שאני כאדם רוצה לחיות טוב עם מה שהחיים מפגישים אותי, עם תסכול, הצלחה, אכזבות, התרגשות, דאגה, עם כל הרגשות אני רוצה לדעת שאני יכולה לקבל את כל מה שהיקום הנפלא הזה מאפשר לנו בצורה הטובה ביותר והרבה פעמים יש דברים שמקשים עלינו לחוות את הרגעים, את הגירויים, אפילו מפגשים ויחסים עם אנשים בעוצמה שהיא לא בשיא הפוטנציאל ולא מממשת אותו. גם לי, כשיש קושי מסוים, ניקח תזונה, אני למשל לא מוצאת את עצמי עם האוכל ומרגישה שהעליתי במשקל אני לא יכולה להסתכל רק על התשתית של התזונה, אני אחפש בכל מפת הילד השלם את הפתרון – אני אבדוק את השינה והרגש והפעילות הגופנית ואת הבריאות שלי ושם אני אמצא את הפתרון בהקשר של התזונה. בואי ניקח ילד – הורים יכולים לבוא ולומר ‘הילד שלי פחדן’ כל דבר שהחברים שלו משחקים הוא יושב בצד על הספסל – יש לי ילד עם ‘בעיות חברתיות’.

אני אומרת לא לתייג אלא להסתכל ממפת הילד השלם – בריאותית יכול להיות שמשהו מציק לו? יכול להיות שיש לו מים באזניים? יכול להיות. אפשר ללכת על הרפואה הקונבנציונלית ונבדוק. יכול להיות שבכל פעם בגינה הוא רעב? בואו נבדוק את תשתית התזונה. בואו נבדוק, יכול להיות כשהוא נמצא בגינה הוא לא ישן צהריים טוב בגן והוא מגיע והוא עייף? יכול להיות. יכול להיות שיש לו יתר רגישות שמיעתית או איזשהם פחדים שקשורים במערכת הווסטיבולרית – אלו הילדים שמפחדים מנדנדות או קרוסלות או בכו כתינוקות בנסיעה. כשאני רואה את כל המכלול אני יכולה להסתכל על המיומנות החברתית שלו.

כשאני אבדוק את 5 התשתיות אני אולי אזהה פתאום למשל פחד מתנועה ואז אעבוד על התשתית הסנסומוטורית ומה יקרה? הוא יאמין ביכולות שלו ובגוף שלו גם במשחק עם חברים. אשחק כדורגל ואקפוץ ולא אהיה הילד שיושב על הספסל. זו נקודת המוצא שלי והכל עובר עלי ועל הילדים שלי ובכל אתגר שאני חווה אני שולפת את מפת הילד השלם ואני ממליצה גם לך לעשות את זה”.

ואחת התשתיות היא התפתחות סנסומוטורית איכותית, מה התפקיד של משטח פעילות בתשתית הזו?

“ואוו, אני מאמינה שאבני הדרך ההתפתחותיות, ממש כמו שבונים בניין – מתחילים איתן קודם כל מהקרקע, השלב הראשון הוא בקרקע וכשיש משטח פעילות שהוא קשיח ברמה הנכונה, פרקטי ואפשר להוציא אותו בקלות, והוא נמצא ונוכח וכמובן יפה, אז זו הקרקע לבניית מגדל שהוא יציב יותר.

זמן משטח פעילות הוא בעצם התשתית להמשך ההתפתחות. וזה אחד מהמשפטים שהכי נחרטו אצלי בלימודים, כשלמדתי ליווי התפתחותי וספורט טיפולי, אז דיברנו על זה שתחשבי איזו חיה מצליחה לחיות על הגב – האמת שאין כזו.

לפעמים יש לנו צורך לרפד לילד את הסביבה, שהיא תהיה כמו צמר גפן אבל אנחנו גדלים לתוך פידבק שהוא לאו דווקא מאוד רך. אני אכיר את גבולות הגוף שלי על ידי התנגדות – אני מתנגד לרצפה ושם אני מתפתח. שם אני גדל, שם אני צומח ולכן משטח פעילות אסור להמעיט בערכו והבחירה צריכה להיות בחירה מתוך ידע והידע הזה מוביל  לבחור משטח שרמת הרכות שלו מצד אחד תהיה נעימה ותאפשר בביטחון ליפול ולהתנסות אבל מצד שני לא רכה מידי כי אז אין לי את ההתנגדות”.

עד כאן לפרק זה מאת הודיה טיבר, הפרק הבא יעלה ממש בקרוב, שמרו על קשר!

לפרק הקודם הקליקו כאן

הודיה יצרה במיוחד עבורך קוד קופון שמעניק 20% הנחה על ההרצאות אצלה באתר.

קוד קופון: wisebaby20.

האתר של הודיה:  https://hodayataiber.com/video-lectures.

הקוד תקף עד ה1.3.22.

לינק למונחון של ווייז בייבי