מושב מקטין אסלה - כחול

על אושר ונייר טואלט

אתם מחוץ לבית. הבטן קוראת לכם להיכנס מהר לשירותים ואתם מקשיבים לה. אבל בדיוק כשאתם מסיימים אתם מגלים שאין נייר טואלט בסביבה. פתאום נייר טואלט, הדבר הכל כך מובן מאליו הזה – הופך לזהב. 

וככה זה בחיים. אתה אף פעם לא מעריך משהו באמת, עד שהוא נעלם.  

בתור הורים לקטנטנים שכל יום אצלם נראה כמו מרוץ פורמולה 1, יש אינספור רגעי שבר שגורמים לך לרצות להיכנס מתחת לפוך ולישון עד שהכל יחלוף. אבל מי לישון, איפה לישון כשיש לך ילד שאומר אמא פיפי או אבא קקי ופתאום בורח לו במרכז הסלון. זה קשה, זה שובר, אבל זו מתנה. כי יש, ויש גדול יותר מכל אין. אנחנו לא מוכרחים לאבד כדי להעריך, אפשר גם לעבד. לעשות ספירת מלאי לטוב שכבר יש לנו בחיים ולדעת להגיד עליו תודה. כי בסופו של דבר, הילדים שלנו הם המתנה הכי גדולה שיכולנו לבקש.